סיור בין המושבה הגרמנית לואדי ניסנאס, נראה את אורות החג היפים פזורים בכל פינה בעיר,אם יתמזל מזלנו נפגוש את סנטה קלאוס החיפאי, נדבר על המסורות השונות בין הזרמים ובכלל בין העולם העתיק והמודרני ומנין מגיעה מסורת החג והסממנים שלו כמו עץ אשוח, אור ואש. מוזמנים לסיור מואר ומשמח.
תתחילו בלמצא חניה – מה שיפה בחיפה שיש בה תחבורה ציבורית בסופישבוע וחגים, דו קיום כבר אמרנו? אם בחרתם להגיע ברכבת, התחנה הקרובה ביותר היא חיפה מרכז השמונה – משם פחות מ15 דק' הליכה ואתם כבר בלב המושבה הגרמנית בה ניתן להתרשם מעץ האשוח הענק שעיריית חיפה מעמידה מדי שנה (מלבד השנה בשל המלחמה). אם בחרתם להגיע ברכב פרטי, לאורך רחוב הגנים ורחוב מרדכי אנילביץ תוכלו למצא חניות וחניונים. בחניון רכבת מרכז השמונה אפשר גם להחנות או באחד מהחניונים הפרטיים והסופר יקרים ברחוב קדושי בגדד.
אם התכוונתם להיות בליינים של ממש ולהזמין לילה בחיפה – ממליצה על המלונות הללו – שומאכר , בוטניקה או קולוני , אלו שלושת המלונות הכי טובים שנמצאים ממש במושבה הגרמנית. אם תעדיפו לנשום אויר פסגות ולקבל את הנוף הכי יפה בארץ מחלון חדרכם אמליץ על מלונות בכרמל, וכדי להגיע לארועי החג ניתן לקחת כרמלית ממרכז הכרמל ולרדת בתחנה האחרונה של כיכר פריז, ממנה תוך 3-5 דק' הליכה אתם במרכז העיניינים.
מלונות מומלצים בכרמל: כרמלה, מלון ביי וויו ודן כרמל שכמובן מוכר לכל. כמובן יש הרבה חדרי אירוח מדליקים באיר בי אנד בי לאוהבי הז'אנר.
האתרים והאנשים אותם נבקר בטיולי כריסמס בחיפה
לפני 30 שנה עיריית חיפה החליטה לחגוג את חג החגים, איזה חגים נכללים ולמה? חנוכה, חג המולד ולגבי החג המוסלמי, כידוע לכל זרם ודת לוח שנה שונה, לוח השנה המוסלמי הוא על פי הירח ולכן התאריכים של החגים המוסלמים בהשוואה ללוח השנה הלועזי יוצאים בתאריכים שונים לחלוטין. כך שאם אתם זוכרים את החג הארוך ביותר – הרמאדן, הוא זכור לכם לעתים בקיץ, לעתים בחורף, לעתים באביב. כל שנה החגים המוסלמים נחגגים בעונה שונה.
ובכל זאת עיריית חיפה הציבה, כאקט של סולידריות, גם את הסהר של האיסלם יחד עם האשוח והחנוכיה כי פעם ב13 שנים – יחגג העיד אל אדחא או העיד אל פיטר בחפיפה לחג המולד וחנוכה.
הכנסיות השונות בחיפה וחגיגת חג המולד שלהן
פינת התכלס- תקציר הסיבוב המהנה לכל המשפחה ומה לאכול בסוף הסיבוב
קישוטים לחג המולד בחיפה ואיזה כנסיות יש בחיפה ומה הייחוד שלהן?
מה שיפה בחיפה שיש הכל מהכל וכולם יחד באין מפריע. או כמו שאני נוהגת לומר בסיורים שלי בחיפה – בואו נגיד שישוע לא היה כאן. הכוונה שהמקום יפה ומכיל ולא עמוס במשקעים של דת ומריבות. מטיב לתאר את תחושותי הסופר החיפאי הגדול – סמי מיכאל : "מטה, מתחת למטוס, רבצו בתים צחורים כלהקת אנפות על מדרון הר שכיפתו עטורה חורשות ירוקות ורגליו טבולות במים נוצצים. עיר קסומה כנערה תמימה שנמה לה עירומה בחיקה של מפלצת. מאושר, אמרתי בליבי… מאושר מי שמצא לו משכן בעיר קסומה והזויה זו… פיסת הקרקע הראשונה שאני נוחת עליה היא רעננה וטהורה, צעירה ונקייה מכל היסטוריה תובענית. את חיפה אהבתי אז, וכעבור מחצית המאה אני שומר אמונים לאהבה זו" מתוך הסיפור : "היום הראשון שלי בישראל היה היום הראשון שלי בחיפה"
נתחיל מההתחלה, למי שרוצה לחוות חג מולד מומלץ להגיע לכנסיות, הזרמים העדות והדתות בעיר רבים. הראשונים לחגוג הם הקתולים, ב25.12 החגיגה בעיצומה. בדר"כ התאריך יוצא כמה ימים אחרי נר שמיני ואחרון (לפעמים במקביל כמו שנה שעברה ואז החגיגה בעיצומה) ב24.12 ערב חג המולד תערך מיסה חגיגית בכנסיות וגם בבוקר של ה-25.12 תהיה מיסת חג. את מה חוגגים החברים הנוצרים שלנו? כמובן את לידו של ישוע, וכן אני כותבת ישוע ולא ישו. לחלקכם זה מפריע טיפה. אני מבינה, אנחנו לא רגילים לקרא לו בשמו העברי, היהודי – ישוע. אלא ישו, שם גנאי שניתן לו בעבר – ראשי תיבות של המילים יימח שמו וזכרו.
כמה מילים על אותו ברנש, לוחם צדק, בשם ישוע, נולד כיהודי, חי והטיף כיהודי, מת ונקבר כיהודי.
מדוע אנחנו רואים כבר מתחילת החודש אורות וקישוטים? בגלל ההמתנה ללידת התינוק, המושיע, המשיח. ימי ההמתנה הללו מכונים אדוונט או בעברית הציפייה, יש להם סמלים, צבעים (ירוק ואדום) והם מעין טבלת יאוש בה כל יום ראשון של שבוע מסמנים בהדלקת נר את כך שמתקרבים לתאריך הלידה. וכן אם יצא לכם להיות בתקופה הזו בחו"ל ונכנסתם לאיזה חנות מדליקה סטייל פליינג טייגר, מצאתם שם לבטח את הדמויות עשויות עץ מסצינת הלידה ואת קישוטי האדוונט היפים.
הכנסייה הראשונה אותה נבקר היא כנסיית יוסף הקדוש הלטינית שנמצאת ברחוב שדרות המגינים 78 כשלידה המשרדים של הכנסיה הקתולית לטינית, מצידה השני בית הספר כרמל שהוא בית ספרם של הקהילה הקתולית בעיר.
מיהו יוסף ולמה על שמו כנסייה? יוסף הוא אביו של ישוע, אנחנו שומעים עליו מספר פעמים בברית החדשה בין השאר אנחנו יודעים שישוע הילד והנער- לומד ממנו את מלאכת הנגרות שהיתה מקור פרנסת המשפחה.
את הכנסיה תכנן ברלוצי, אדריכל איטלקי שתכנן כנסיות חשובות אחרות, את הכנסיה הוא לא זכה לראות כי נפטר לפני שהסתיימה בנייתה ב1961, על דלת הכנסיה תוכלו לראות את יוסף האב מחבק את ישוע הילד, תמונה יחסית נדירה כי רוב הכנסיות עוסקות תמיד רק בישוע הבוגר.
בכניסה לכנסייה תראו את הסמל הכרמליתי, הכרמליתים שמרכזם נמצא בסטלה מאריס שבשכונת כרמל צרפתי, שייכים לעדה הקתולית ולכן סמלם מופיע כאן, הסמל נראה כמו צלב גדול שיוצא מתוך משולש שהוא הר הכרמל ולצידו 3 כוכבים, כל כוכב הוא בעבור פטרון אחר של הכנסיה, אליהו הנביא, אלישע עוזרו ומריה.
עוד בכניסה ניתן לראות ויטראז'ים יפהפיים שעל אחד מהם תמונה הלקוחה מהברית הישנה (התנ"ך) חציית ים סוף, משה עם המטה ביד, מה הקשר? הקשר הוא שכל הברית החדשה למעשה נשענת על הברית הישנה, על סיפורי התנך, ומבחינת הנצרות משה הוא דמות שבאה לרמוז לנו על ישוע, כי לאורך חייהם עוברים הנ"ל תחנות זהות.
אם הגעתם לפני ה25.12 ובחוץ זכיתם לראות את סצינת הלידה במערה הקטנה, עם השור, החמור, האמגושים, מרים ויוסף ו – ישוע הקטן, דעו לכם שזוהי תצוגה ל"תיירים" שאנחנו. במידה ותיכנסו בשקט ובכבוד לתוך הכנסייה (גברים מתבקשים להכנס ללא כיסוי ראש) תוכלו לראות את אותה סצינת לידה רק בלי התינוק, כי הרי הוא יוולד רק ב25.12 כך שהעריסה שלו ריקה וממתינה רק לו.
הכנסייה השניה אותה נבקר היא קתדרלת אליהו הנביא ברחוב עין דור 23, למה קתדרלה ולא כנסייה? קתדרלה היא כנסייה בה יושב הבישוף. למה אליהו הנביא? הרי הוא מספר מלכים אצלנו, הוא משלנו:) מה הקשר? למי שחיפאי ומי שלא, בשיטוט קצר בחיפה אפשר למצא מספר רב של כנסיות ובתי כנסת על שם אליהו הנביא. אז מה מביא אותו לפה?
נתחיל בכך שאליהו הנביא הוא נביא שקדוש לכל הדתות המונותאיסטיות, הוא קדוש למוסלמים, לנוצרים לדרוזים וגם לנו היהודים.
למה בחיפה, עיר הכרמל, אנו נמצא מוסדות דת רבים על שמו? למי שזוכר אותו זקן חביב, שאנו מחכים לו ועוד מספרים עליו בחגיגיות לילדים שלנו בליל הסדר, הביא למותם (או בשפה התנכית "וַיּוֹרִדֵם אֵלִיָּהוּ אֶל-נַחַל קִישׁוֹן וַיִּשְׁחָטֵם שָׁם" מלכים פרק מ) של 450 נביאי בעל ואשרה. ומה הקשר לחיפה? ככתוב בתנ"ך, הדבר קרה בנחל קישון למרגלות הר הכרמל ומאותו רגע הכרמל התקדש בעצמו, ראו ערך המסדר הכרמליתי בפוסט אחר שלי, וחיפה שמקושרת טבעית להר הכרמל מקבלת על עצמה להיות עירו של אליהו הנביא.
מחוץ לכנסייה שלט שכתוב בו כנסיה מלכיתית, המלכיתים הם הזרם הנוצרי הגדול ביותר בחיפה ובכלל בארץ. לא אכנס להסברים רבים עליהם כי זה טיפה מסובך (להרחבה מוזמנים לסיור שלי), אך אותו זרם מלכיתי שכיום שולט ברוב המזרח התיכון היה במקור אורתדוכסי, זו הסיבה שכשתיכנסו לכנסייה הזו, בשונה מהכנסיה הקודמת, תראו איקונוסטזיס יפהפה שמהווה חצץ בין המתפללים למזבח. בעוד בכנסייה הקודמת המזבח גלוי לקהל המתפללים. יש עוד סימנים אורתודכסים רבים בכנסייה (ושוב להרחבה מוזמנים לסיור, אני לא רוצה להעמיס עליכם כאן:) אך כיום הכנסיה נחשבת קתולית. מה זה אומר? זה אומר שהם מקבלים את חסות האפיפיור עליהם, הם יכולים להתפלל בערבית (השפה המקומית), המנהיגים הרוחניים שלהם יכולים להיות ערבים (ולא חייבים להיות יוונים) ולעניין הפוסט הנוכחי – הם יחגגו את חג המולד הקתולי ב25.12 ולא האורתודכסי שמציינים אותו ב7.1.
ברוב השנים מחוץ לכנסייה תמצאו עץ אשוח מואר ענק ויפהפה, בחלק מהערבים תוכלו להנות בכנסייה מקונצרט מדהים, כדי להתעדכן במועדי הקונצרטים ובכלל בארועי החג, מומלץ להיכנס לאתר של בית הגפן.
הכנסייה השלישית אותה נבקר תהיה כנסיית יוחנן המטביל שנמצאת ברחוב הפרסים 3 בחיפה, ועל שם הרחוב יש סיפור שלם שאותו אני נוהגת לספר בחלק מהסיורים.
הכנסייה הזו היא הגאווה של העדה היוונית אורתודכסית בעיר, כי נבנתה מכספיהם של אנשי הקהילה ולא מכספו של הפטריאך!
הקהילה מונה כ- 6000 איש בחיפה, ובמשך שנים הם חיפשו מקום ראוי לבנות את הכנסייה שלהם מחדש, הכנסייה הזו נבנתה רק בשנת 2010 לאחר שיצאו במכרז לגבי זהות האדריכל, התחרות היתה בעילום שם ומי שנבחרה היתה אדריכלית צעירה בשם מהא בלאן, הרבה גבות הורמו לאחר ההבנה שהבחירה היא בבחורה ועוד כזו שאין לה הרבה ניסיון. אבל התוצאה היא מדהימה! עינכם הרואות, הכנסייה עם תקרה גבוהה, האיקונסטזיס הענק שעשוי שיש היה אמור להיות בכנסיית הקבר בירושלים ולא התאים בגודל אז הגיע לכאן, גם כאן יש קונצרטים מידי פעם, והמרכז הקהילתי של העדה נמצא מתחת לכנסייה בקומות הראשונות.
בכניסה מצד ימין יש אגן טבילה יפהפה שמעליו גג זכוכית פתוח לשמיים – האדריכלות ממש מספרת את סיפורו של יוחנן המטביל, את הרוחניות שבטבילה, ומנסה להכניס את המתפללים לאווירת הסיפור של הברית חדשה.
הטבילה היא אחת משבעת הסקרמנטים המרכזיים בנצרות מטרתה תמיד זהה בין אם היא נעשית לתינוק שרק נולד או לאדם בוגר- הטקס נועד לקבע את זהות האדם כנוצרי.
היות והכנסייה היא יוונית אורתודכסית כאן יחגגו את החג ב7.1, ערב החג הוא ב6.1. כך שהעיר חיפה זכתה לעוד כמה ימים של חג.
יש עוד כנסיות רבות בעיר חיפה, הכנסייה הרביעית היא הכנסייה הארמנית- אליהו הקדוש בשביל חנא נאקרה שניצב לרחוב חורי. הכנסייה צנועה, מיוחדת, וחוגגת אחרונה את חג המולד. בזכותה העיר חיפה זוכה לחגוג את החג עד ה19.1 מידי שנה! הביקור שם הוא בתיאום מראש, הקהילה הארמנית קטנה מאוד בארץ ובחיפה בכלל, הכומר דיריאר הובקימיאן, בניגוד לכנסיות אחרות הוא חלק מהקהילה, הוא נשוי עם ילדים והכי חשוב לו בתפקידו לאחד, לגבש ולדאוג להרמוניה בתוך הקהילה שלו. בכניסה לכנסייה החמודה תראו חצ'קר מרשים עשוי אבן עם תבליט צלב ארמני מעוטר המסמל בעיקר את הזהות הלאומית הדתית של הארמנים. בארמנית פירוש המילה הוא: חצ'- צלב, קר- אבן.
כנסייה מספר 5 שלנו להיום, יפה עתיקה ומיוחדת שמוארת בצורה יפהפיה בחג המולד ובכלל נמצא בא איש הדת הנחמד ביותר בחיפה – האב יוסף יעקב, היא כנסית סיינט לואיס, לואי הקדוש, שהיא הכנסייה המארונית. ונמצאת מול כיכר פריז ברחוב סמטת רובין.
הכנסייה פתוחה כמעט תמיד, נערכים בה ארועים של הקהילה בנוסף לתפילות.
הקהילה המארונית מקורה ממארון שבלבנון.
המארונים הם בני הלאום הארמי, כך גם כתוב להם בתעודת הזהות תחת לאום, התפילה עד לפני מספר שנים היתה בארמית ורוב חברי הקהילה ידוע קורא וכתוב ארמית, אך כיום, לצערו של יוסוף, רוב הצעירים לא יודעים ארמית אך עדיין ניתן לראות בכנסייה על המזבח ועל הציורים מסביב כיתוב בארמית.
בחיפה כ4000 מארונים, ובישראל כולה כ-10000 מארונים. הרבה מהם הגיעו לאחר הנסיגה מלבנון בשנת 2000, משפחות אשר שירתו בצבא דרום לבנון, צד"ל.
אחד המקומות שרוב הציבור מכיר ומשייך ישר למארונים הם אדמות איקרית ובירעם שעל זה יש סיפור שלם ועמוק אבל מעבר לסיפור הזה יש קהילות אחרות בארץ.
כהני הדת בכנסייה יכולים להתחתן, שלא כמו בכנסיות קתוליות אחרות, הנזירים והבישופים צריכים להישאר רווקים.
הקהילה חזקה, משכילה ובין המארונים בעולם גם נמצא אחד האנשים שזכה לתואר האדם השני הכי עשיר בעולם אחרי ביל גייטס, עד 2015. קרלוס סלים ממקסיקו.
אצלנו בישראל, בקהילה המארונית של חיפה, חברים מפורסמים כמו יוסף סוייד, לשעבר שופט בית המשפט העליון סלים ג'ובראן ועוד.
יש עוד כנסיות ברחבי חיפה ולא מניתי בפוסט זה את כל הזרמים והעדות שיש בעיר.
האנשים שעושים לנו את החג ואת חיפה
בחיפה יש הרבה אנשים טובים, כמו בכל עיר, יש את המפורסמים, יקירי העיר ויש את ה"טיפוסים" הצבעוניים והיפים שאותם תרצו לפגוש והם בתמורה תמיד ישמחו לקבל את פניכם, לשבת איתכם על כוס תה או קפה ולשוחח.
אז ברוח החג נתחיל בסנטה קלאוס החיפאי, שהיי היי כפטריוטית מקומית הוא הגיע הרבה לפני סנטה קלאוס הירושלמי, משהו כמו 34 שנים לפניו.
אז ניקולא עבדו הוא אדם יקר, שלא בחר להיות סנטה קלאוס, במשך שנים רבות היה אדם רגיל, אם כי שמו הוא ניקולא ממש כשם סיינט ניקולאס על שם ניקולא הקודש ממירה שבאיזור טורקיה של היום (שעל אותו שמו של קדוש החלה מסורת סנטה קלאוס).
לניקולא יש גם זקן ממש ארוך במקרה כמו של סנטה קלאוס (ולא זה לא פייק! זה הזקן האמיתי שלו)
ניקולא נישא לאישתו והשניים ניסו להביא ילד לעולם, כשראו שזה לא מצליח, נדר ניקולא נדר ובו הבטיח לתרום, להתרים, לעזור ולהתנדב בחלקות ילדים בבתי חולים, ובהחלט נולדו לזוג 3 ילדים.
מאז בעצם ועד היום לא רק שהוא מתנדב בבתי חולים, יש לו קלנועית סנטה קלאוס והיא מלאה בממתקים בחג והוא נוסע בה ומשמח בה את ילדי העיר. בנוסף ילדים רבים וגם ההורים שלהם מגיעים לסלון שלו שפתוח לאורך כל החג ושם הוא מקבל את פני כל מי שרוצה לקבל ממנו מתנה או ברכה.
כמובן שנהוג להשאיר תרומה לילדים חולים ולקחת בחשבון שלא תמיד ניקולה נמצא בבית לקבל את פניכם, אך אם עברתם ליד ביתו וראיתם אותו יושב במרפסת וזכיתם לברכה שלו – הרווח כולו שלכם.
האישה הבאה שכדאי לכם להכיר היא פאטמה שחאדה, שנמצאת בשוק בואדי ניסנאס, לדוכן שלה קוראים אלבית ביתק, בתרגום לעברית – הבית ביתך. פאטמה יושבת שעות בדוכן ותמיד ידיה עסוקות – בגלגול, בערבוב, בטיגון או בישול, עובדת במרץ על כל המטעמים הנהדרים של המטבח הערבי.
עד כה נשמע לכם די "רגיל", אבל מה שלא ידעתם על פאטמה הוא שהיא גם חובשת מוסמכת ונהגת אמבולנס ובימים אלו מסיימת לימודי פאראמדיקית. לא פלא שאם תדברו איתה היא תספר שלא ישנה כל הלילה כי גלגלה עלי גפן או היתה במשמרת.
ממליצה לכם לדבר איתה על החיים, על חיפה ועל מקרר עלי הגפן שלה! ואם אתם רוצים משהו ממש טעים ויחודי שיש רק אצלה – תטעמו את המועג'נת, תודו לי.
אחד האנשים האהובים עלי ביותר בואדי ניסנאס הוא מוסטפא ערדאת, שהקפה שלו יצא למרחקים ועוד יותר ממתק הגן עדן שלו שהוא הכי טעים בארץ, וטעמתי כאלו בערים מעורבות אחרות, האמינו לי. הכי כיף לפגוש את מוסטפא ביום גשום, אמצע שבוע, אין אנשים בשוק הכל ריק, ומוסטפא יושב ומחכה שמישהו יכנס לחנות הקטנה בסמטה ליד רחוב הואדי (אגב ממש קרוב לפאטמה, בגוגל מאפס 'קפה חיפה'), בימים כאלו למוסטפא יש זמן לפטפט והוא אחד כזה שאם יש לו זמן הוא אוהב לדבר, על המצב, על המדינה והכי חשוב על הקפה והטחינה.
מוסטפא מסביר בסבלנות אין קץ על דבש החרובים ועל שמן הזית מהזיתים שלו בגליל שמסק, והביקור בחנות הקטנה מחזיר את המבקר 80 שנים אחורה, החדרון הקטן העמוס לעייפה בשקי קפה, מיכלי טחינה ושמן, מיוחד במינו וזן נכחד בימינו.
פינת התכלס תקציר הסיבוב שלכם לחג בחיפה
לא באתם עכשיו לפגוש אנשים וגם לא להתעמק יותר מידי בפרטים הקטנים, זה ברור, אתם עם ילדים, או לא, ורציתם לחוש את החגיגיות שבחג אחר. הנה הסיבוב המושלם עבורכם –
מחנים באחד הרחובות הצדדיים במושבה הגרמנית, הולכים לכיוון העץ אשוח הענק בפינת הרחובות בן גוריון – מגינים, מצטלמים כמובן ליד העץ, הסהר והחנוכיה היפהפיה.
ממשיכים על רחוב המגינים, עוצרים בכנסיית יוסף הקדוש, ממשיכים דרך החנויות החמודות שמוכרות קישוטים ועצים לחג המולד, בכיכר הבאה פונים ימינה לרחוב עין דור, שם נכנסים לקתדרלת אליהו הנביא, משם ממשיכים או למעלה לרחוב הואדי לפגוש את האנשים היקרים שהזכרתי מעלה או שחוצים לכיוון מעלה את הכביש והולכים על רחוב אלנבי (לכיוון שדרות בן גוריון) ושם בפניה הראשונה שמאלה לרחוב הפרסים נכנסים לכנסייה האורתודקסית היוונית.
משם ממשיכים על אלנבי חזרה עד שדרות בן גוריון ומטיילים לאורך הרחוב בין בתי הקפה והמסעדות המוארות והחגיגיות.
חייבים לסיים באוכל!
אם ברצונכם ממש לאכול במסעדה אני ממליצה ללכת לרחוב הנמל ברגל ולאכול שם באחת מהמסעדות המעולות הבאות: ראסיף 33, לוקס, ניאופוליטן, צ'אנג בה, בר ים ועוד ועוד שווה להתעדכן ולהזמין מקום לפני.
אם תרצו משהו קליל יותר יש פיצה וכנאפה ממש אחת ליד השנייה ובקרבה לכל אורות החג והן מעולות!!!
הפיצה נקראת- לה קאזה ולקינוח – הכנאפה הכי טובה בעיר באלנבי 12 אצל מרטין בסטאר סוויט.
שיהיה לכולנו חג שמח!
